תופעה נפוצה, הסיבה לא יידוע כנראה כוללת: גירוי מקומי, מתח, מחלות מעי, שינויים הורמונאליים, זיהומים במערכת הנשימה העליונות, זיהומים ויראליים, תגובה מקומית לאוכל, שתייה או מוצרי הגיינה אורלית.

​

שלושה סוגים נפוצים:

​

1. מופיע במקום אחד בלשון, בדר"כ בחלק הקידמי של הלשון. הבלוטות הנמצאות על פני שטח הלשון מוגדלות, אדומות, צהובות, לעיתים נראות כפצע בלשון. החלמה ספונטנית תוך שעות או מספר ימים.

2. מערב חלק גדול יותר של הלשון בדר"כ בקצה הלשון ובצידי הלשון. הבלוטות יהיו מאוד רגישות, מוגדלות, אדומות, ופצועות לעיתים בשילוב עם חום ובלוטות לימפה צוואריות מוגדלות. במקרים אלו דווח גם על הדבקה של אנשי משפחה מה שמרמז על אפשרות של וירוס שקשור לתופעה , החלמה ספונטנית תוך 7 ימים אך חזרות עשויות לקרות.

3. הבלוטה המעורבת אסימפטומטית, נראית לבנה-צהובה בולטת. יכולות להיות כתגובה אלרגית מקומית או כתגובה לגירוי מכני מקומי.

הטיפול:

​

בדר"כ עובר לבד, אך ניתן להקל ע"י סטרואידים מקומיים חומרי אלחוש מקומיים. מומלץ לחפש גורם גירוי מקומי או ארוע סיסטמי מעורר.